שיחה:יום עצמאות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הערך במתכונתו הנוכחית הוא אנציקלופדי. לדעתי לא צריך להיות אף אזכור לה' באייר. יש להעביר ל"יום עצמאות" ולכתוב כללית. "יום העצמאות" אינו ביטוי אלא מועד שחל בארץ בלבד. Mintz l 11:45, 7 באוקטובר 2007 (IST)

מדוע למשל, תענית אסתר כן ויום העצמאות לא? האם זה מפני שהראשון הוא מועד של דת מסוימת, ואילו השני - של לאום מסוים? או שהאחד מוגבל לטריטוריה מסוימת והאחר לא? הצירוף יום העצמאות קנה אחיזה בתודעה הלשונית של קהל דוברים מסוים - דוברי עברית במדינת ישראל, במקרה הזה - וזה צריך להיות הקריטריון היחיד לדעתי. שלא תחשבו שיש כאן עניין של שוביניזם דתי או לאומי - גם את חג ההודיה ואת חודש הרמדאן הייתי מכליל. לדעתי אין כאן כללים ברורים, ויש לשקול כל מקרה לגופו. אנחנו יכולים אמנם לקבל החלטה גורפת שלא להכליל חגים ומועדים על פי קריטריונים מסוימים, אבל החלטה כזו יש לשקול בזהירות, ודף השיחה הזה הוא לא המקום לכך. אני חושב שלתרבות, לדת וללאום יש השפעה עמוקה על השפה, ואין טעם לנסות להפריד ביניהם בצורה מלאכותית. ראובן 17:00, 7 באוקטובר 2007 (IST)
יום העצמאות. יום=שם; עצמאות=תואר (לפחות ככה נראה לי). מבחינתי זה אותו דבר כמו שפם ושפם ירוק. "יום העצמאות", "תענית אסתר", "פורים" הם כולם ערכים אנציקלופדיים. השאלה היא, כפי שראובן ציין במזנון, מהם ערכים מילוניים? "יום העצמאות" אינו ביטוי, אך "יום עצמאות" הוא כן ביטוי. אולי לא ערך מילוני מובהק, אך בעל זכות קיום לכל הדעות. "תענית אסתר" ו"פורים" הם הרבה דברים. הם מועדים, הם נגזרות של מילים אחרות, הם מופיעים בתנך ובמקורות אחרים. פורים אפילו נמצא בפתגמים (לא כל יום פורים). גם תשעה באב: פרצוף של תשעה באב. אם להיות גס, אפשר לומר שכל מילה/ביטוי שנמצא/ת בתנ"ך יכול/ה להופיע במילון. אכן, יש כאן עניין של "ותק"... Mintz l 21:28, 7 באוקטובר 2007 (IST)
דעתי דומה לשלך. ראויים ערכים כלליים של "יום העצמות" או "יום הזיכרון" העשויים לבוא בהקשרים שונים (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון לשואה והגבורה, יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, יום הזיכרון לרצח רחבעם זאבי, יום הזיכרון האמריקאי וכולי וכולי) - שמקומם באנציקולפדיה. הקשרים אלה ראויים להימצא תחת "קישורים חיצוניים". אני לא חושב שהעניין הוא הופעה בתנ"ך. למשל, שמות ערים או אנשים המוזכרים בתנ"ך אינם ראויים להיכלל במילון. העניין החשוב לדעתי הוא שהמילה או הצירוף קיבלו ערך מבחין משל עצמם. במקרה זה דווקא נראה לי שהמושג "יום הזיכרון" קיבל משמעות מבחינה משל עצמו, ואולי כדאי להוסיף עוד הגדרה עבורו באותו ערך כללי (גם הוא מופיע בביטויים כמו "שירי יום הזיכרון"), כמו בערך שואה. ניר 23:00, 7 באוקטובר 2007 (IST)
צריך למחוק את הערך. ‏Or12‏ 17:23, 30 באוקטובר 2007 (IST)
מדוע? יום העצמאות הוא ערך בעל משמעות כללית למדי. ניר 18:39, 30 באוקטובר 2007 (IST)
צריך להגיע להכרעה. ראו למטה. ‏Or12‏ 21:45, 3 בנובמבר 2007 (IST)
העברתי את תבנית המחיקה לדף הערך. ראובן 22:05, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הערך הועמד למחיקה[עריכה]

ערך זה הועמד למחיקה ב-21:39, 3 בנובמבר 2007 (IST), ובתום הצבעה הוחלט שלא למחוק אותו. ראובן 23:41, 10 בנובמבר 2007 (IST)

מעבר ליום עצמאות[עריכה]

זה הוא ערך על "יום עצמאות" באופן כללי ולא על אחד מסוים לכן אין כל סיבה ל־ה׳ הידיעה.-- riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 02:53, 5 ביוני 2013 (IDT)

העברתי ליום עצמאות. כדאי גם לפתוח ערך עבור יום העצמאות בעברית. כחלון (שיחה) 22:36, 8 ביוני 2013 (IDT)
בפרט, את הק(י)שורים הקשורים ליום העצמאות הישראלי ואת השיוך בתבנית חגי ישראל כדאי להעביר ליום העצמאות. כחלון (שיחה) 22:47, 8 ביוני 2013 (IDT)