שיחה:טחורים
טחורים זאת מחלה? כלומר האם לשייך אותה לקטגוריה:מחלות? ומה לגבי צלוליטיס?
- איך מגדירים מחלה? עדיין אין לנו ערך כזה. האם מחלה היא רק מה שגורמים חידקים או וירוסים? האם טפילים מזיקים בגדר מחלה או משהו אחר? שבר בד"כ לא מגדירים כמחלה, אבל פגם גנטי, הפרעות בתפקוד הורמונלי וכדומה, בד"כ כן מוגדרים כמחלה. בינתיים אני רק מעורר שאלות. איתן פ 18:55, 13 בפברואר 2007 (IST)
- באנגלית ניתן היה להשתמש במילה condition... Mintz l 02:18, 14 בפברואר 2007 (IST)
- הי לאון,
- בגלל השאלה שלך כתבתי את הערך מחלה. לפי ההגדרה שם, טחורים הם מחלה.
- איתן פ 15:52, 25 בפברואר 2007 (IST)
- באנגלית ניתן היה להשתמש במילה condition... Mintz l 02:18, 14 בפברואר 2007 (IST)
- היי איתן. לפי ההגדרה הנוכחית גם שבר בעצם הוא מחלה. אם לעומת זאת נגדיר מחלה דרך חיידקים או אורגניזמים זרים, אז שבר וטחורים לא יוכללו. ואז אפשר ליצור קטגוריה חדשה בשם קוסמטיקה... מה דעתך? Mintz l 20:29, 25 בפברואר 2007 (IST)
אטימולוגיה[עריכה]
מה מובנה של המלה בתנך, ואיך התגלגלה למשמעותה הנוכחית? קשה לי להאמין שהפלשתים עבדו לורידים מורחבים בפי הטבעת. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:40, 14 בפברואר 2007 (IST)
- ועוד דבר: עד כמה שידוע לי, דוקא "טחורים" הם הלשון הנקיה ל"עפלים", לא? עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:46, 14 בפברואר 2007 (IST)
- במקרא המשמעות קרובה מאוד ואולי אף זהה (קשה לזהות בוודאות מחלות ופגעים). לא הבנתי מה הקשר לעבודת אלילים. גיא 19:26, 14 בפברואר 2007 (IST)
- תגידו, אתם לא יכולים למצוא נושאים יותר נעימים לדבר עליהם? ;-) ראובן 21:58, 14 בפברואר 2007 (IST)
- חחח P=
- כתוב שהפלשתים הביאו צלמי טחורים עשויים זהב לבני ישראל ביחד עם הארון... צלם בדרך כלל משמש לעבודת אלילים, לא? וגם אם אני טועה, די ברור שהכוונה כאן אינה לטחורים במשמעותם הנוכחית. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 00:01, 15 בפברואר 2007 (IST)
- צלם פירושו תבנית ("נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ") ואחת מהמשמעויות הספציפיות יותר משמשת בעבודת אלילים. באשר לכוונה: אני חושב שאם תקרא את פסוקים א-ה בפרק ו בשמואל א הכול יתבהר :-) גיא 00:12, 15 בפברואר 2007 (IST)
- משום מה הנחתי מראש שהכוונה לצלם של עבודת אלילים... אני והסטראוטיפים שלי על פלשתים, בוש לי =(
- איך עושים מזה צלם? שיהיה O_o
- בכל אופן... טחורים הם הלשון הנקיה, לא? כמו שש-כ-ב משמש כקרי נקי בכל פעם שהכתיב הוא ש-ג-ל. ובאשר לשני הפסוקים המובאים כדוגמה, מוזרה ההערה שרק בשני מקרים לא תוקן הכתיב. הן אלה המקרים היחידים שבהם טחורים הם הכתיב, בשאר הם רק צורת הקרי, ובכל המקרים הכתיב המתוקן הוא עפלים. תקנו אותי אם אני טועה. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 00:32, 15 בפברואר 2007 (IST)
- ראה רד"ק על שמואל א ה, ו: "בעפולים כתיב וקרי בטחורים, והכתיב הוא שם כנוי לתחתוניות כי עפולי לשון גבוהות כמו עפל ובחן והכנוי בהפך והקרי הוא שם החולי".
אבל ראה כאן: "עפלים – כידוע יש כאן חילופי קרי וכתיב, והקרי הוא: 'טחרים'. לפי הוראת המילה 'עפל' כמייצגת את המקום החזק יותר של העיר, ניתן להקיש ולומר כי מדובר בחלק החזק יותר של הגוף, אך קשה לדעת ממילה זו למה הכוונה. על פי הרפואה המצרית העתיקה, חלק חשוב ביותר בגוף הוא פי הטבעת (בשל ריכוז העצבים לידו), והיו למצרים הקדמונים רופאים מיוחדים שעסקו במחלות הקשורות בפעילות המעיים. אם כך, הרי שיש בזה כדי לבאר את המלה 'טחורים' ולראות בה פרשנות למלה 'עפלים', שמתחילת בריאתה הייתה 'לשון נקייה'. מכאן שהיחס בין המילים עפלים / טחרים אינו נובע מלשון נקייה כבחילופי הקרי והכתיב האחרים בפרשה (דברים כח30: ישגלנה / ישכבנה), כי אם מפרשנות מבארת. מתוך תיאור המחלה בין הפלישתים ברור, כי אין הכוונה למחלה ששמה המודרני (בעקבות חכמי ימי הביניים) הוא 'טחורים', Hemorrhoids, אלא למגֵפה הניכרת בדרכי העיכול ומסתיימת במוות לאחר כמה ימים. אפשרות אחרת היא לראות ב'עפל' לשון נקייה לאיבר המין, הוא חוזקו של הגבר, ואם כך הרי שיש לראות ב'עפלים' תצורה מפותחת של עגבת." ניר 02:41, 15 בפברואר 2007 (IST)- אז בקיצור, איננו יודעים למה הכתיב "עפלים" מוחלף ב"טחורים", ואיזו מחלה בדיוק בא השם המקראי לתאר? לעניות דעתי יש לכתוב את האטימולוגיה מחדש. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 16:22, 15 בפברואר 2007 (IST)
- שלום עָמָשׂ
- משמואל א' פרק ה פסוק יב ברור שעפלים (או טחורים) אינם מחלה קטלנית. אז כדאי לתקן. מהם הטחורים האלה באמת לא ברור, תמיד התפלאתי איך עושים צלמי טחורים אם טחורים הם טחורים. עפל הוא מה שלמעלה, ולאו דוקא חזק - מעפילים הם עולים ולא מתחזקים. לכן נראה לי דוקא הפרוש של רד"ק.
- איתן פ 15:52, 25 בפברואר 2007 (IST)
- יש משהו במה שאתה אומר, אבל פסוקים ט'-י' אומרים: "וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ, וַתְּהִי יַד-ה' בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַיַּךְ אֶת-אַנְשֵׁי הָעִיר, מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם, עפלים (ק' טְחֹרִים). וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, עֶקְרוֹן; וַיְהִי, כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת-אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת-עַמִּי" (שמואל א', ה', ט'-י') מכאן נראה כאילו הטחורים דוקא כן קטלניים. אני חושב שהכי טוב יהיה לשמור על עמימות בערך, כי המלל המקראי באמת קשה לפענוח.
- תודה על ההארה, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 22:51, 25 בפברואר 2007 (IST)
- אז בקיצור, איננו יודעים למה הכתיב "עפלים" מוחלף ב"טחורים", ואיזו מחלה בדיוק בא השם המקראי לתאר? לעניות דעתי יש לכתוב את האטימולוגיה מחדש. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 16:22, 15 בפברואר 2007 (IST)
- ראה רד"ק על שמואל א ה, ו: "בעפולים כתיב וקרי בטחורים, והכתיב הוא שם כנוי לתחתוניות כי עפולי לשון גבוהות כמו עפל ובחן והכנוי בהפך והקרי הוא שם החולי".
טחורים במקרא[עריכה]
יש מקומות שונים בארץ ומצאו באתרי חפירות שונות בעולם (בגדול בתל גזר) שהעמידו אברי מין זכריים ענקיים או בפסלים יותר קטנים. ראיתי משהו כזה בפומפיי שבאיטליה Yaakovhillelm (שיחה) 11:41, 7 ביולי 2019 (IDT)