שיחה:אנקה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.


הערכים "אֲנָקָה", "אֲנַקֶּה" ו"אֲנָקָה" נכתבו במסגרת קורס ויקימילון הראשון.

שלום טלי וכחלון
אכן, גם לפי דעתי הערך על האסטרואיד אינו מילוני וכך גם "אֶנְקֶה (גם: שְׁבִיט אֶנְקֶה)" ולצערי עליהם להימחק. ואם לערך על האל ארוס יש מקום במילון אז את הערכים על תשוקה ועל האל יש לאחד.
טלי, אנא שמי לב:
  • בדף אנקה יש למחוק את כל תבניות "מטלת קורס" וליצור אחת בדף השיחה.
  • במקומות רבים קישרת באמצעות כתיבת כתובת הדף (ה־URL), איננו מקשרים כך. החליפי את הקישורים הפנימיים ב[[שם הדף]] את הקישורים החיצוניים ב־[URL שם הדף].
  • בערך אֲנָקָה (לטאה): הכתיב "שם הערך (גם: כתיב נוסף)" קיים כדי להציג דרכי כתיבה תקינות נוספות ולא מילים נרדפות.
שלום והמשך שבוע נעים.-- riel1204 - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 02:02, 12 במרץ 2015 (IST)[תגובה]

בקורת ערכים[עריכה]

שלום טלי,
הערכים שכתבת טובים מאד, אך יש בהן עוד מספר בעיות. אתחיל בטכניות:

  1. במשפטים מדגימים שהם צטוטים הזמינים ברשת, כדאי להשתמש בתבנית "הדגשה" או "צט" (כזכור, "צט" מפנה למקורות באתר ויקיטקסט), ולהוסיף קשורים - הן לעתק של הטקסט ברשת והן לערך המחבר בויקיפדיה, אם ישנו.
  2. בכל משפט מדגים, גם אם אינו צטוט, יש להדגיש את שם הערך. לדגמה. כתבי:
    {{הדגשה|ברגע שהאשה ראתה אותנו, התמלטה מקרבה '''אנקה''' פתאומית צרודה וקורעת לב|[http://benyehuda.org/hameiri/taxat_ritspa.html "רצפה בת איה"], [[w:אביגדור המאירי|אביגדור המאירי]]}}
    והקורא יראה:
    ברגע שהאשה ראתה אותנו, התמלטה מקרבה אנקה פתאומית צרודה וקורעת לב "רצפה בת איה", אביגדור המאירי
  3. אני מנחש שישנה שגיאה בצטוט מ"בסתר רעם" "והיא עצובת-רוח נאנחה ובאנקה" אולי צריך להיות "נאנחה ונאנקה".
  4. האקדמיה מעדיפה מקף "־" על־פני קו מפריד "-" לציון סמיכות. תקני נא זאת בציון הנטיות בנתוח הדקדוקי.
  5. בציון המשקל בדרך התצורה יש להשתמש בתבנית משקל. כתבי כך: {{משקל|קְטָלָה}}.
  6. חשוב לשיך כל ערך לקטגוריות לפי תכנו. את "אנקה" בהוראת לטאה כדאי לשיך לקטגוריה "זוחלים".
    ל"אנקה" בהוראת גניחה לא מצאתי קטגוריה מתאימה. לדעתי כדאי ליצור קטגוריה "רעשים" - בה יופיעו למשל שאון, המיה, רשרוש, וכד', ובה תת־קטגוריה "קולות חיים" - אליה נשיך את אנקה, צעקה, צריחה ואחרים.
    תוכלי להועץ בנסיונו העשיר של משתמש:Ariel1024.
  7. הפעלים במלון מופיעים בצורת עבר נסתר (ישנם חריגים. קראי למשל את שיחה:סגולה). הוראת "אֲנַקֶּה" אינה צריכה להופיע בדף זה (אולי תבוא בדף הפרושונים, כשניצור כאלו).
  8. בקשור פנימי לדף המכיל הומוגרפים, יש לקשר לערך המתאים בדף. את הוספת את הקשור [[נאקה]] כנרדפת ל"אֲנָקָה", וטוב עשית. כדי להבדילו מ"נָאקָה" יש לקשר כך: [[נאקה#נְאָקָה|נְאָקָה]].

וכעת להערות תכניות:

  1. בשני הערכים יש לשפר את הגזרון. בהוראת "גניחה" יש לצין שהמלה בלשון המקרא, ולהוסיף צטוטים מהמקורות במשפטים המדגימים. למשל: ”וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם“ (מלאכי ב, פסוק יג).
  2. עבור "נאקה" בהוראת "גניחה" הענין מרכב יותר.
    1. המלה נזכרת פעם יחידה במקרא (ציני זאת בגזרון), בפסוקים ”וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ; וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת“ (ויקרא יא, פסוקים כטל). הביאי פסוק זה כמשפט מדגים, או ציני אותו בגזרון. כן הוסיפי נא את הערך לקטגוריה "מילים יחידאיות בתנ"ך".
    2. חשוב לתת מקורות לקביעות בגזרון. לְמַחֲלֹקֶת הפרשנים בזהוי החיה (בדומה לחיות רבות המזכרות במקרא) תוכלי להביא את הקשור הזה בהערת שוליים.
    3. לגבי קשור שם החיה לקול "נאקה" הפני למשל לספר השורשים לרד"ק (בשרש "אנק") הכותב "שרץ, ואפשר שנקרא כן משום שצועק תמיד".
    4. ההערה של בן יהודה מתיחסת לחלק מהתרגומים בארמית של המלה (תוכלי לקרוא עוד כאן). התרגום השומרוני מתרגם "אנקה" = "שממית". כתב על כך אלקנה ביליק ב"אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (בערך "אנקה"): "רוב החוקרים נוטים לזהות את האנקה עם ה־Gecko. זחלית זו למינה יכולה להשמיע קול, מחמת מיתרי הקול המפותחים אשר לה, ואין כן ביתר הזחליות, ומכאן אולי השם 'אנקה'". כדאי לצין גם זאת בגזרון.
    5. לבסוף, דף זה מסביר לגבי לגבי זהוי ה"אנקה" כקפוד. כדאי להוסיפו בקשורים החיצוניים.
  3. לגבי הצרופים: "אנקת גבהים" כנראה אינו מלוני (האם יש לו משמעות נוספת מלבד שם הספר?); את הַחֹמֶר "אנקת איל" ראיתי כאן לראשונה. אשמח לשמוע יותר.
  4. לגבי הנרדפות: "נהמת לב" לטעמי אינו ממש נרדפת, ואולי אפלו אינו מלוני; אפשר להוסיף "אֶנֶק" כנרדפת (אם תעשי זאת, כדאי לנקד) - לעתים אנו נמנעים מלהביא מלים נדירות מלשון ימי־הבינים. לשקולך.

בהצלחה, כחלון (שיחה) 18:10, 20 במרץ 2015 (IST)[תגובה]


כחלון, תודה. עדכנתי את רוב הסעיפים בהתאם להערותיך, נותרו לי תשובה אחת ושאלה אחת...
  1. הציטוט מ"בסתר רעם" לקוח מן הטקסט בפרויקט בן יהודה (הוספתי עכשיו את הקישור). כך מופיע שם, האם יש לך מקור מודפס להשוות אליו?
  2. בדקתי שוב את הצירוף "אנקת אייל". בן יהודה מציין את זה כשמו העברי של הצמח https://en.wikipedia.org/wiki/Astragalus_tragacantha (לפי מילון האקדמיה משנת 1930 - אחד הצמחים מסוג קדד). מחקתי אותו מן הצירופים, שכן באמת לא מדובר בצירוף של המילה בהוראת גניחה ולא בצירוף של המילה בהוראת החיה. האם יש להוסיף את זה כפירוש נוסף של המילה "אנקה"?
תודה, TaliBl (שיחה) 14:02, 22 במרץ 2015 (IST)[תגובה]
לשאלה 1 - כמובן כחלון צדק. זו שגיאה (ולצערי יש הרבה שגיאות הקלדה ב"פרויקט בן-יהודה", ותמיד כדאי לבדוק). הסיפור "בסתר רעם" כלול במאגרים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה - ואכן שם מועתק: "והיא עצובת רוח, נאנחה ונאנקה: אבא, אבא!". רוגד (שיחה) 01:31, 31 במרץ 2015 (IDT)[תגובה]
שלום טלי, וסליחה על האחור בתשוב(ו)תי.
  1. לאחר שתקנת את הצטוט, אין מקומו בערך אנקה אלא נאנק (כשיכתב), שכן הוא אינו מדגים שמוש במלה.
  2. לטעמי כדאי להסיר את "אנקת איל" מהדף, אלא אם תוכלי להוכיח שהוא נגזר אמנם מ"אנקה" באחת ההוראות שבדף. כל שאני מצאתי ברשת הוא הפרוש "tragacantha"="קוץ התיש" (טרגוס=תיש, ראי טרגדיה). אמנם לא חפשתי אֲרֻכּוֹת.
שבוע טוב, כחלון (שיחה) 00:26, 19 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]