שיחה:אביונה

לא מבין

אני כנראה עושה פה לעצמי פאדיחות גדולות ומציג את עצמי בתור בור גמור, אבל אני נכשלתי להבין יותר מדבר אחד בערך הזה - להלן:

" 1. נסיון לתת שם עברי לאורגזמה, על פי "וְיָנֵאץ הַשָׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה" (קהלת יב, ה), אם כי בשנוי מה מהפרשנות המקובלת המופיעה לראשונה במסכת שבת: וינאץ השקד זו קליבוסת; ויסתבל החגב אלו עגבות; ותפר האביונה זו חמדה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנב, עמוד א). רש"י מפרש שם: תבטל התאוה, חמדת התשמיש. ובפרושו לפסוק בקוהלת רש"י מסביר שהשרש הוא אבה."

הפירושים עצמם מפורשים בשפה שאינה עכשווית כלל ובכלל לא ברור מה משמעות הפיסקה... בכל אופן, אשמח להסבר יותר עכשווי שמתאים גם לבורים ועמי ארצות שכמותי, מה זאת אומרת "וינאץ השקד זו קליבוסת" - מה זה קליבוסת מה זה ינאץ? "ויסתכל החגב אלו עגבות" - למה הכוונה בעגבות פה? למחלה? לנשים בעת משגל? משהו אחר שאיני מעלה על דעתי? ולמה החגב מסתכל?! מה, הוא מציצן? או שחגב הוא לא חגב? אז מה הוא? "ותפר האביונה זו חמדה" -?!?! אפשר פירוש גם לאנשים שלא בקיאים בשפת התלמוד הבבלי? ומה הכוונה? לפחות את התרגום של רש"י שנכתב 700-500 שנים אחרי אפשר להבין חלקית "תבטל התאוה" - הכוונה להרגשה שאחרי האביונה נכון? אבל מה זה "חמדת התשמיש"?! בנוסף מפרש רש"י שבספר קוהלת שורש הפסוק הוא "אבה" כלמר רצה, גם החלק הזה לפחות מובן.

ואז בחלק אחר של הערך, שוב מסמאים את עיניי הקוראים ומבלבלים אותם עם ציטוט נוסף מהתלמוד ולא נותנים פירוש מובן, כלמר, יש את הפירוש של רבי עקיבא (אני חושב שזה פירוש ולא דבר שנכתב בנפרד נכון?), "* רבי אלעזר אומר: צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין." - לא הבנתי את פשר המשפט כלל, אני לא מבין על מה נאמר (חוץ מהעובדה שעוסק בפרי הצלף), באיזה הקשר ומדוע? ומה זה קפריסין? הכוונה לאי הקטן הידידותי השוכן מעט מערבית למדינת ישראל? או פירוש אחר שאינני (ואני מניח שישנם עוד) מודע אליו? "רבי עקיבא אומר: אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לו, עמוד א)" את זה עוד ניתן להבין באופן חלקי, אבל שוב לא ברור באיזה הקשר זה נאמר ואין פירוש חד משמעי.

אודה מאוד לפירושים בשפה עברית עכשווית ומובנת, עם כל הכבוד, אני מניח שרוב המשתמשים בויקימדיה לא דוברים ארמית ולא בקיאים במקורות.

תודה מראש :)

נסיתי לשפר את קריאות הערך. "קליבוסת" היא עצם הירך; "עגבות" הן האגן. "קפריסין" הוא קלפת פרי הצלף (קשור למלה האנגלית caper, וללטינית Capparis). כחלון (שיחה) 22:44, 24 בינואר 2015 (IST)

חדוש אביונה ע"י האקדמיה

בקשור הזה משיבה קרן דובנוב לשואל (משתמש Or99 מפורום השפה העברית בתפוז):

"אכן המילה אביונה שבקוהלת מתפרשת כתשוקה, כתאווה מינית. ואולם בעברית החיה, לאחר התחדשותה בדיבור פה, היא לא שימשה; שימשו המילים תשוקה, תאווה, ליבידו. האורגזמה היא שיא התאווה (במילון למונחי הרפואה של ד"ר מזי"א מראשית המאה העשרים היא נקראת "שיא התשוקה"), והסבת המילה אביונה למשמעות זו היא מעתק משמעות קל (לעומת חשמל ואקדח וגם מילים מקראיות אחרות שפירושן ברור יותר). לא ידוע לנו מי הציע זאת ראשון, אם בכלל הייתה כאן הצעה יזומה. מכל מקום לא נראה שזאת הצעה של הוועדה למונחי הרפואה של האקדמיה אלא שהוועדה אימצה רעיון שכבר נשמע לפני עבודתה. במהדורות הראשונות של מילון אבן שושן הראשון עדיין לא בא המשמע הזה".

וראו גם כאן. איני יודע מי חדש את המנח ומתי. כחלון (שיחה) 22:44, 24 בינואר 2015 (IST)

שאלה טכנית בעניין התרגום

שלום עמרי, אנא הסתכל בתרגום לערבית של הערך אביונה. בערבית לא ניתן לכתוב את שתי המשמעויות בשורה אחת כפי שזה נעשה באנגלית. איך אפשר לעשות זאת כדי לשמור על האחידות בסעיף התרגום? תודה, anatbehar (שיחה) 08:43, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

ענת,

מה הבעיה בתקון זה?

בנוסף, לדעתי לא כדאי להוסיף נקוד חלקי לתרגומים בערבית. התרגום {{ת|ערבית|بَيْت}} יפנה לדף הערך "בַּיְת", והתרגום {{ת|ערבית|بيت}} יפנה לדף פרושונים. נקוד חלקי בתרגום יוביל לקשור שבור.

סלחי לי על ההתפרצות, ועל ההתחזות לעמרי. כחלון (שיחה) 19:15, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

אין בעיה בתיקון, נהפוך הוא, כחלון, זה מה שביקשתי. ובעניין הניקוד בערבית, מבינה מדבריך שעדיף לא לנקד כלל, נכון? anatbehar (שיחה) 23:02, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

לאו דוקא. לדעתי עדיף נקוד מלא. אך בכל מקרה לא נקוד חלקי. כחלון (שיחה) 15:05, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

עוד פירוש

אשה עניה הראש (שיחה) 18:10, 31 בינואר 2020 (IST) {תודה, הוספתי. Ovedc (שיחה) 07:47, 1 בפברואר 2020 (IST)