רצד
(הופנה מהדף ריצד)
רִצֵּד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ריצד |
| שורש וגזרה | ר־צ־ד, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נע בשדה הראייה, נע בתוך תחום מסוים, רקד.
- ”לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים“ (תהילים סח, פסוק יז)
- "נמוג היום - צללים ריצדו..." (שיר שבת, שיקה פיקוב)
- רגליו המרובות, הדקות ועלובות לעומת מותר גופו, רצדו לעיניו בחוסר ישע. (הגלגול, פרנץ קפקא)
- "גַּחֲלִילֵי אוֹרוֹת מְרַצְּדִים בַּמָּרוֹם בִּדְמָמָה" (שירי האהבה של מרדכי מולדובן, יענקל'ה רוטבליט)
- לשון ימי הביניים ארב (מן הצד)
- "ים הנדבות אָרְבוּ עד חרבו מימיו והר המעלות רִצָּדוּ" טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"מה לדמעות ביקום בגדו".
מקור
[עריכה]- פעם אחת בתנ"ך. רש"י מפרש עפ"י הערבית (ראו להלן) "למה תרצדון", בהוראת "למה תארבו".
- משמעותה המקורית של המילה לוטה בערפל ,יש המחזיקים בדעה שמדובר בהתגוונות הפועל רקד. רש"י(ראו להלן) ואחרים מקשרים לתיבת "רצד" המופיעה בארמית-ניב בבלי "רְצַד", ומושפעת מן הפועל ("רַצֲדַ", בערבית - رَصَدَ) המופיעה בהוראות מארב , "לשים עין" על משהו/מישהו [1].
- בתקופת בית שני תיבת "רצד" מופיעה במשמעות "ארב", "מארב". ראו בן סירא ציטוט: "לצאת אחריה בחקר. וכל מבואיה ירצד".
תרגום
[עריכה]- ↑ לפשוטה של לשון שירת ימי הביניים, אהרן מירסקי, לשונינו יח', ב', תשי"ב-תשי"ג