רוקח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רוֹקֵחַ[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רוקח |
הגייה* | rokeah |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ר־ק־ח |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ רוֹקְחִים; נ׳ רוֹקַחַת, נ"ר רוֹקְחוֹת |
- מי שמקצועו הכנת תרופות או מכירתן; בעל בית מרקחת.
- "בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת." (בן סירא לח)
- "גם נשים תוכלנה להיות רוקחות וגם להן תנתנה הזכיות אשר תהיינה לרוקחים גברים." ("המליץ", 4 בדצמבר 1888, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- רוקח הוא בעל ידע בנושאי מינון, אופן נטילה והשפעות תרופות ואינטראקציות בין תרופות שונות ובינן לבין מזון ותוספים.
- לשון המקרא מי שמקצועו ערבוב והכנת בשמים.
גזרון[עריכה]
- מן ר-ק-ח, רָקַח.
מידע נוסף[עריכה]
- באכדית: muraqqiu מוּר-אַקִאֻ היו מפטמי הבשמים במסופוטמיה ברוקחם בשמים על פי מצב גרמי השמיים, משלח ידו נחשב כמבוקש בעיקר במקדשים וארמונות מלכים.[1] השוו בלטינית: miraculum, (מכאן miracle).
- הפועל raqqû,"רַקּוּ", באכדית: ערבוב או מכירה של שמני-בשמים.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- רַקָּח (1)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: druggist, pharmacist, apothecary
- ערבית: صيدلي (הגייה: צַיְדַלִיّ)
- פרסית: داروگر, داروساز
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, ב, עמ' 373.