רוקח

רוֹקֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוקח
הגייה^*	rokeah
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ר־ק־ח
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ רוֹקְחִים; נ׳ רוֹקַחַת, נ"ר רוֹקְחוֹת

רוקח

מי שמקצועו הכנת תרופות או מכירתן; בעל בית מרקחת.
- "בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת." (בן סירא לח)
- "גם נשים תוכלנה להיות רוקחות וגם להן תנתנה הזכיות אשר תהיינה לרוקחים גברים." ("המליץ", 4 בדצמבר 1888, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- רוקח הוא בעל ידע בנושאי מינון, אופן נטילה והשפעות תרופות ואינטראקציות בין תרופות שונות ובינן לבין מזון ותוספים.
לשון המקרא מי שמקצועו ערבוב והכנת בשמים.
- ”וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.“ (שמות טז, פסוק יג)

באכדית: muraqqiu מוּר-אַקִאֻ היו מפטמי הבשמים במסופוטמיה ברוקחם בשמים על פי מצב גרמי השמיים, משלח ידו נחשב כמבוקש בעיקר במקדשים וארמונות מלכים.^[1] השוו בלטינית: miraculum, (מכאן miracle).
הפועל raqqû,"רַקּוּ", באכדית: ערבוב או מכירה של שמני-בשמים.

ערך בוויקיפדיה: רוקח