רוקח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רוֹקֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוקח
הגייה* rokeah
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ר־ק־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ רוֹקְחִים; נ׳ רוֹקַחַת, נ"ר רוֹקְחוֹת
רוקח
  1. מי שמקצועו הכנת תרופות או מכירתן; בעל בית מרקחת.
    • "בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת." (בן סירא לח)
    • "גם נשים תוכלנה להיות רוקחות וגם להן תנתנה הזכיות אשר תהיינה לרוקחים גברים." ("המליץ", 4 בדצמבר 1888, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • רוקח הוא בעל ידע בנושאי מינון, אופן נטילה והשפעות תרופות ואינטראקציות בין תרופות שונות ובינן לבין מזון ותוספים.
  2. לשון המקרא מי שמקצועו ערבוב והכנת בשמים.
    • ”וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.“ (שמות טז, פסוק יג)

גזרון[עריכה]

  • מן ר-ק-ח, רָקַח.

מידע נוסף[עריכה]

  • באכדית: muraqqiu מוּר-אַקִאֻ היו מפטמי הבשמים במסופוטמיה ברוקחם בשמים על פי מצב גרמי השמיים, משלח ידו נחשב כמבוקש בעיקר במקדשים וארמונות מלכים.[1] השוו בלטינית: miraculum, (מכאן miracle).
  • הפועל raqqû,"רַקּוּ", באכדית: ערבוב או מכירה של שמני-בשמים.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רוקח

סימוכין[עריכה]

  1. משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, ב, עמ' 373.