ביטוי לבן אדם מושלם המקשיב לחוקים ולא חוטא, אין בו שום פגם מבחינה מוסרית. הביטוי משמש לעיתים כביטוי ציני המופנה כלפי אדם שעבר על הכללים או פגע באדם אחר (כלומר משתמשים במשמעות ההפוכה של הביטוי).
מקור הביטוי במקרא. בפסוק לעיל מזכירים את נח באור טוב וקוראים לו צדיק תמים בכוונה כדי להראות איזה בן אדם טוב היה ולהסביר מדוע בחר אלוהים להציל דווקא אותו.
