פמליה
פָּמַלְיָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פמלייה |
| הגייה* | pamalya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ פָּמַלְיוֹת, פָּמַלְיַת־ |
- קבוצת אנשים המלווה אישיות חשובה מאוד.
- ”משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה – אם מיעוטה סרחה, פמליא שלו מתקיימת; אם רובה סרחה, אין פמליא שלו מתקיימת“ (בבלי, מסכת זבחים – דף מא, עמוד ב)
- ”דא"ר יוחנן אין הקב"ה עושה דבר, אא"כ נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר (דניאל ד, פסוק יד) בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לח, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל מלטינית: familia – משק בית