פחס

יש להוסיף לדף זה את הערך: פִּחֵס.

פָּחַס[עריכה]

לשון חז"ל [לא בשימוש] היכה, הפעיל לחץ על גוף, ושינה את צורתו.
- ”כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ, רֹאשׁ חָטְמָהּ, רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ, פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ, בִּטְּלָהּ.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ד, משנה ה)
- ”כדתני ר׳ חייא: שפחסתו צלוחיתו, ה״נ שפחסתו בור.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף נו, עמוד ב)
- ”אָמַר רַבִּי אַסֵּי מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן נוֹטֵל קָרְבָּנָם וּפוֹחֲסוֹ לִפְנֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם דְּעוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ.“ (ויקרא רבה, פרשה ז, סימן א)