עשתי עשר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עַשְׁתֵּי עָשָׂר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עשתי עשר
הגייה* ashtei asar
חלק דיבר שם־המספר
מין זכר
שורש ע־שׁ־ת; ע־שׂ־ר
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] שם מקראי למספר אחת עשרה.
    • עַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק ז)
    • ”בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עׇכְרָן“ (במדבר ז, פסוק עב)

גזרון[עריכה]

  • "עשתי" בהוראת 'אחד' מופיע בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎓𐎌𐎚𐎊 (עשׁתי);[1] אכדית: 𒅖𒋼𒂗 (ištēn); ערבית: اِسْت (אִיסְת);[דרושה הבהרה] מינאית: 𐩲𐩪𐩩‎ (עשׂת). המילה נמצאת בהוראה זו גם בשפות לא-שמיות עתיקות, שומרית: 𒀸 (עַשׁ); חורית: 𐎛𐎘𐎚 (עָשְׁת).
  • משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: -ʕašt*.

מידע נוסף[עריכה]

  • 'עשתי עשר' מגיע לעולם בלי יידוע, השווה: ”הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי... עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ... הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ“ (דברי הימים א׳ כז, פסוקים יגטו)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ר' יונה אבן ג'אנח (הרקמה שער מד): "עשתי עשרה הוא 'על שתי' עשרה, כלומר המספר אשר קודם שתי עשרה, וחסרו הלמ"ד להקל. ואמתתו להיות מספר לנקבה בלבד, וכאשר חסרו הלמ"ד ובנו שתי המלות מלה אחת שמוה במעלת מלה בלתי מורכבת כאלו היא מילה בפני עצמה, והביאו עשתי על הזכר כאשר (-כמו) הביאוהו על הנקבה.. ובטחו מן הספק במלה הזאת בעבור שכתבו הה"א בסוף המספר לנקבה וחסרו ממנו לזכר".
  • ראב"ע (בספר 'יסוד מספר'): "והנה טעה (אבן ג'אנח) שתי טעויות גדולות: האחת, כי מספר שנים עשר יותר עליון על שתי עשרה מאחת עשרה, והעד: 'מבן עשרים שנה ומעלה' (שמות לח, כו)[2]. והשנית, כי שתי סימן נקבה, והנה כתוב 'עשתי עשר' (-ובזכר היה צריך לומר 'עשני עשר'). ופירוש מילת 'עשתי' כמו 'חִשָּׁבוֹן' (-מחשבה).. מגזרת 'עשתונות' (תהלים קמו, ד).. וסבת היות ככה במספר הזה בעבור היות עשרה אחד בכללים, וברצונם לסמוך אחד האחדים לאחד העשרות נראה כמו שני מספרים"[3].

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: 11 (מספר)

הערות שוליים[עריכה]

  1. לוח KTU 1.161
  2. בקיצור פענח רזא פירש "עשתי" - 'עד שתי', עיין שם.
  3. שמחה פינסק (המהדיר, הערה 196) ביאר: עד המספר עשר אפשר לספור עם ידיו, ואין צורך לחשוב. אבל מאחד עשר ואילך יש צורך לחַשֵּׁב ולחבר אחדות ועשרות, ולכן נקרא "עשתי עשר", מלשון מחשבה. וכן נראה מדבריו ביונה (א,ו): "בעבור שזה המספר הוא כמו שנים חשבונות, כלל ופרט". בפירושו לבמדבר (ז,עב) כתב מעט אחרת: "עשתי- מה שיולידו מחשבותיו, כאילו העשר הוליד", ובדומה בספר צחות (שער המספרים), וראה בספר השרשים לרד"ק (שורש עשת). ור"ג בפועל עשת