עטן
עָטַן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עטן |
| שורש וגזרה | ע־ט־נ, |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל לשים במעטן.
- ”הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ד)
- "הזיתים שעטנן ונעשו גוש אחד הרי זה חיבור מפני שמתחילה לא נתנן למעטן אלא על מנת שיינקו זה מזה" (רמב"ם הלכות טומאת אוכלין ו)
גזרון[עריכה]
גזור מהמילה מעטן, שהוא המקום שבו מניחים את הזיתים בכדי שיתרככו.