עבוט
עֲבוֹט
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עבוט |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | {{{שורש}}} |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ עֲבוֹטוֹת |
- משכון, חפץ הניתן כערבון עבור הלוואת כסף.
- בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה. (דברים כד יא)
הערה
[עריכה]- מופיע במקרא בצורה נוספת - מַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט (חבקוק ב,ו).