סרחון

סֵרָחוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סירחון
הגייה*	serakhon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ר־ח
דרך תצורה	משקל קִטָּלוֹן
נטיות	ר׳ סִרְחוֹנוֹת; סִרְחוֹן־, סִרְחוֹנוֹת־

תגובה נפוצה לסירחון היא סתימת האף

1. לשון חז"ל קלקול.

   • ”יצאו האורז והדוחן והפרגים והשומשומין והקטניות שאינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון.“ (מכילתא דרבי ישמעאל, באתר מאגרים)

2. לשון ימי הביניים חטא.

   • ""ויקצוף משה על פקודי החיל": ממונין על החיל. ללמדך שכל סירחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם לימחות." (קטע:רש"י על במדבר לא יד)

3. עברית חדשה ריח רע המעורר תחושת גועל.

   • ”בנפול המיץ ההוא על הבגדים לא יצא הסרחון ממנו עד כלות שנים או שלשה שבועות.“ (ראשית לימודים, מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)

גיזרון

• מן ס-ר-ח.

צירופים

• פצצת סירחון

מילים נרדפות

• מסריח
• צחנה (3)

ניגודים

• ניחוח

תרגום

• אנגלית: stink‏‏‏‏
• ערבית: خَطِيئَة‏‏‏‏ (2)
• ערבית: رَائِحة كَرِيهة‏, نَتْن‏, نَتانة (3)

קישורים חיצוניים

• האקדמיה ללשון העברית, [1]