מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
סָרוּחַ א[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סרוח
|
הגייה* |
saru'akh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־ר־ח
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ סְרוּחָה, ר׳ סְרוּחִים
|
- משוך ופרוס ונופל מטה. שוכב ברפיון.
- ”וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל יִהְיֶה סָרוּחַ עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתוֹ“ (שמות כו, פסוק יג)
- ”חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם “ (יחזקאל כג, פסוק טו)
- ”הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם“ (עמוס ו, פסוק ד)
סָרוּחַ ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סרוח
|
הגייה* |
saru'akh
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־ר־ח
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ סְרוּחָה, ר׳ סְרוּחִים
|
- מאכל שהתקלקל בחלוף זמן. שנפשו של אדם קצה בו מפני ריחו טעמו או מראהו.
- ”התורם קישות ונמצאת מרה, אבטיח ונמצא סרוח-תרומה, ויחזור ויתרום“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ג, משנה א)
- ”אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה“ (בבלי, מסכת סוכה – דף ד, עמוד א)
- ”אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול“ (בבלי, מסכת סוכה – דף לו, עמוד א)
- שורש מקראי (נמצא רק בצורהנסרח). יש דורשים לשון סר-ריח.
מילים נרדפות[עריכה]