סרוגין
סֵרוּגִין
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סירוגין |
| הגייה* | serugin |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ס־ר־ג |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל דבר שנעשה ברווחים והפסקות.
- ”קְרָאָהּ סֵרוּגִין, וּמִתְנַמְנֵם, יָצָא.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ב)
- נטילת ידים שלש פעמים לסירוגין
גיזרון
[עריכה]- ריבוי לשם הפעולה סירוג (כמו סירוגים) מצוי בלשון חז"ל ריבוי לדבר שאין בו ריבוי כמו מים מימות.