סקרלי

סַקְרָלִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סקרלי
הגייה^*	sakrali
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ סַקְרָלִיִּים; סַקְרָלִית, סַקְרָלִיּוֹת

[ארכאי] שיש בו מן קדושת הדת או המסורת.
- ”תורתו של בובר היא תמצית מהות היהדות, שעיקרה היא עבודת אלוהים דרך הבריאה - ולא פולחן סקרלי - הרואה את העיקר בעבודה יום־יומית, עמידה על המשמר יום־יום, מילוי חובה יום־יום.“ ("למרחב", 16 ביולי 1956, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מאנגלית: sacral, מקודש (ובשפות אירופיות נוספות). <-- מלטינית: sacrum - קודש, קדושה, פולחן, דת.