ספינה רוקדת

סְפִינָה רוֹקֶדֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ספינה רוקדת
הגייה*	sefina rokedet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	צרף
נטיות	ר׳ סְפִינוֹת רוֹקְדוֹת

1. לשון חז"ל (ימאות) ספינה שגופה השקוע במים צר למטה והולך ומתרחב כלפי מעלה, ועל כן מתנועעת ומיטלטלת לצדדים.

   • "לפי שחלה עשויה כמין ספינה רוקדת, חדה מלמטה ונסבה ורחבה מלמעלה." (במדרש רבה ד יד)
   • "ארבע סניפין של זהב... שבהן היו סומכין את החלה מפני שדומה לספינה כדי שלא תהא רוקדת." ( מנחות יא ג)

פרשנים מפרשים

• רש"י על מנחות צד ב: "כמין ספינה רוקדת - קווי"ש ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה וב' ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר."