סרחון
(הופנה מהדף סירחון)
סֵרָחוֹן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סירחון |
| הגייה* | serakhon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ סִרְחוֹנוֹת; סִרְחוֹן־, סִרְחוֹנוֹת־ |
- לשון חז"ל קלקול.
- ”יצאו האורז והדוחן והפרגים והשומשומין והקטניות שאינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון.“ (מכילתא דרבי ישמעאל, באתר מאגרים)
- לשון ימי הביניים חטא.
- ""ויקצוף משה על פקודי החיל": ממונין על החיל. ללמדך שכל סירחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם לימחות." (קטע:רש"י על במדבר לא יד)
- עברית חדשה ריח רע המעורר תחושת גועל.
- ”בנפול המיץ ההוא על הבגדים לא יצא הסרחון ממנו עד כלות שנים או שלשה שבועות.“ (ראשית לימודים, מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מן ס-ר-ח.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: stink
- ערבית: خَطِيئَة (2)
- ערבית: رَائِحة كَرِيهة, نَتْن, نَتانة (3)