מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בסיכה, מריחת גוף בשמן. לערך העוסק בסיכה, מחט, מוט מתכתי דק וחד; ראו סכה.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
סיכה
|
| הגייה* |
sikha
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ס־ו־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
| נטיות |
ר׳ סִיכוֹת
|
- לשון חז"ל מריחת הגוף בשמנים ותמרוקים לעדן את העור.
- ”מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא כַשְּׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קט, פסוק יח) וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ד)
- עברית חדשה מריחת חלקי מכונה בשמן, למניעת חיכוך ובלאי.
- לשון חז"ל פינוי הפסולת מהמעיים.
- 3. גזור מהפועל "הסך", ראו בגיזרון בערך "הסך את רגליו".
- ↑ בדפוסים מופיע בטעות "סמיכה".
