סוליסט
מראה
סוֹלִיסְט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סוליסט |
הגייה* | solist |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | סולו + ־יסט |
נטיות | ר׳ סוֹלִיסְטִים |
- עברית חדשה נגן סולו, מבצע יחיד ללֹא ליווי של יצירה מוסיקלית.
- ”אתו חבריו, תלמידי־בית הספר למסחר, ולקראתם ממהר אל האופרה הקלרנטיסט־סוליסט בורנין גם הוא עם תיבת כליו בידו [...].“ (ישימון, מאת לוי אריה אריאלי, 1919, באתר מאגרים)
- בהשאלה: זאב בודד, מי שנוהג לעשות דברים לבד מבלי לשתף או להיעזר באחרים.
- ”לעתים הוא מגזים בהחזקת הכדור, מוסר בדרך כלל שנייה מאוחר מדי [...] בקיצור סוליסט טוב אשר אינו מתאים עצמו למשחק הקבוצה.“ ("מעריב", 18 בפברואר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מצרפתית: soliste. הלחם של solo + -ist. מן solo באיטלקית, "לבד"; <-- solus בלטינית, "יחיד", "בודד".
מילים נרדפות
[עריכה]- סולן (1)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: soloist