סוליסט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סוֹלִיסְט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סוליסט
הגייה* solist
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה סולו + ־יסט
נטיות ר׳ סוֹלִיסְטִים
  1. עברית חדשה נגן סולו, מבצע יחיד ללֹא ליווי של יצירה מוסיקלית.
    • ”אתו חבריו, תלמידי־בית הספר למסחר, ולקראתם ממהר אל האופרה הקלרנטיסט־סוליסט בורנין גם הוא עם תיבת כליו בידו [...].“ (ישימון, מאת לוי אריה אריאלי, 1919, באתר מאגרים)
  2. בהשאלה: זאב בודד, מי שנוהג לעשות דברים לבד מבלי לשתף או להיעזר באחרים.

גיזרון[עריכה]

  • מצרפתית: soliste. הלחם של solo + -ist. מן solo באיטלקית, "לבד"; <-- solus בלטינית, "יחיד", "בודד".

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]