סוד (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית התכנסות חרישית
גזרה גזרת נעו"י
הופיע לראשונה בלשון החדשה


השורש ס־ו־ד הוא שורש מגזרת נעו"י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתּוֹדֵד מִסְתּוֹדֵד יִסְתּוֹדֵד -אין- לְהִסְתּוֹדֵד

גיזרון[עריכה]

נגזר משם העצם סוד (1) שמשמעו במקרא הוא התכנסות.

  • בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. (בראשית, מ"ט)

בשילוב הקונוטציה המסתורית שנגזרת מהמילה המאוחרת סוד (2) במשמעות של מסתורין

  • גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל. (משלי, כ)