נתח

נִתֵּחַ גם נִתַּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ניתח
שורש וגזרה	נ־ת־ח
בניין	פִּעֵל

1. חתך וחילק גוף בעל חיים לאיבריו.

   • ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
   • ”וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל“ (שופטים יט, פסוק כט)
   • ”...וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ [...] וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים “ (מלכים א׳ יח, פסוקים כג – לג)
   • ”עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ט, משנה ד)

2. [רפואה] חתך בצורה מדוייקת פתח בבשר החי לצורך רפואה.

נגזרות

• ניתוח
• מנתח

תרגום

• אנגלית: operate‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• בִּתֵּר

נֵתַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נתח
הגייה*	netakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ת־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	נתחים נתחי נתחך נ"ר נתחיו נתחיה נתחינו נתחיכם

1. חלק מוגדר בגוף בעל חיים. חתיכת בשר.

   • ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
   • ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא“ (יחזקאל כד, פסוק ד)

מילים נרדפות

• בצע
• חתיכה
• פרוסה

תרגום

• אנגלית: slice‏‏‏‏