מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניתח |
| שורש וגזרה | נ־ת־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- חתך וחילק גוף בעל חיים לאיבריו.
- ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
- ”וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל“ (שופטים יט, פסוק כט)
- ”...וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ [...] וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים “ (מלכים א׳ יח, פסוקים כג–לג)
- ”עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ט, משנה ד)
- [רפואה] חתך בצורה מדוייקת פתח בבשר החי לצורך רפואה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נתח |
| הגייה* | netakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ת־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | נתחים נתחי נתחך נ"ר נתחיו נתחיה נתחינו נתחיכם |
- חלק מוגדר בגוף בעל חיים. חתיכת בשר.
- ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
- ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא“ (יחזקאל כד, פסוק ד)
