נשס

נָשַׁס[עריכה]

לשון המקרא נדיר בַּזּוּהוּ, שַׁסּוּ מֶנְהוּ אֶת תָּכְנוֹ.
- ” וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם; יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה)“ (ישעיהו יג, פסוק טז)
- ”וְאָסַפְתִּי אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֶל-יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְהַנָּשִׁים תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה)“ (זכריה יד, פסוק ב)

השורש שׁ־ס־ס הוא שורש מגזרת ע"ע.