נבז

נָבֹז

לשון המקרא שַׁדּוּ אוֹתוֹ, נִגְזַל מִמֶּנּוּ.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ; וְהוֹרִיד מִמֵּךְ עֻזֵּךְ, וְנָבֹזּוּ אַרְמְנוֹתָיִךְ“ (עמוס ג', פסוק י"א)
- ”הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ, וְהִבּוֹז תִּבֹּז: כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה“ (ישעיהו כד, פסוק ג)

השורש ב־ז־ז הוא שורש מגזרת הכפולים.

המטה לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות; הִתְבַּזֵּז, בָּזַז, נִבְזַז ראויות ומותרות אף הן.
יש גם הדוגלים בזמן העבר של בניין נפעל על-דרך הצורה "נָבַז".