תרכובת חנקן ומימן (NH3) המצויה כגז חסר צבע, רעיל, מסיס במים ובעל ריח חריף אופייני, ומשמשת בתעשייה הכימית, בעיקר לייצור דשנים, חומרי נפץ וסיבים סינתטיים, וכן לצורך קירור במקררים חשמליים. מצויה גם כתמיסה מהולה ומשמשת באופן זה כחומר לניקוי כביסה וכסם הרחה לעירור אנשים מעולפים.
באמצע שנות התשעים היתה צריכת הנשדור העולמית כ־108 טון בשנה.
מפרסית: našâdur, שְׂרָף־אמוניה (Ammoniacum) - שרף ארומטי המופק מעשב מרפא פרסי (Dorema ammoniacum), ומשמש כחומר מכייח וממריץ, וכן לתחבושות. המילה מופיעה לראשונה בתלמוד, גם כן בהקשר רפואי: "לברסם - ליתי כי פיסתקא דנישדור, וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא, ומלי תרוודא דובשא חיורא, ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא, ונישלוקינהו בהדי הדדי, וכי בשיל נשדור בשיל ליה כוליה." (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סט, עמוד א) = כאשר יש מין חולי, יביא כשיעור בוטן (פִּסְתָּק) של נשדור ושיעור אגוז של החלבֶנה (מין שרף) הדובשנית, ומלוא הכף של דבש לבן, ומלוא הכלי של יין נקי וצלול, וישתה אותם זה עם זה; וזה סימן יהיה לך: כשהנשדור יהיה מבושל - כל שאר המרכיבים גם הם יהיו מבושלים דיים. ופירש"י: "כי פיסתקא דנשדור - כשיעור גלנט של ארז מסם נשדור שקורין אמוניקא". הופעת המילה בכתיב עם יו"ד עשויה לרמז על דרך הגייתה בלשון חז"ל - נִשְׁדּוּר.
ערך בוויקיפדיה: אמוניה