מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נמש
|
| הגייה* |
nemesh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־מ־ש
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ נְמָשִׁים
|
- מצבור של מלנין על־פני הפנים בצורת נקודה.
- לשון ימי הביניים מערבית: نَمَش (נַמַשׁ)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמשים |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
נמש
|
| שורש וגזרה |
ר' גיזרון
|
| בניין |
נִפְעַל
|
- לשון המקרא היה למוחשי.
- ”נְטֵה יָֽדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ“ (שמות י, פסוק כא)
- הפועל מופיע פעם אחת במקרא. שורשו לא התבהר עד תומו, ותלוי בפרשנות.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- ע"פ רש"י והמדרשים – נעשה ממשי הניתן למשוש. השורש מ־שׁ־שׁ.
- לפי תרגום אונקלוס – סר והסתלק כמו מש. השורש מ־ו־שׁ.
- ע"פ אחרים, כגון ר' חיים פלטיאל – צורה מקוצרת של נמשה (השורש מ־שׁ־י/ה), שמשמעותו קרובה אל נמשך.
, מאת חנה גולדברג)
ערך בוויקיפדיה: נמשים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמשים