נזור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָזוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נזור
שורש וגזרה ז־ו־ר, גזרת נע"ו/י
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]


  1. (בְּדֶרֶךְ־כְּלָל בְּלִוְיַת "אָחוֹר") נָסוֹג, חָזַר אֲחוֹרַנִּית .
    • ”...עָזְבוּ אֶת יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹר“ (ישעיהו א, פסוק ד)
    • "...נְזוּרוֹתִי אָחוֹר, לֹא יָכֹלְתִּי לְצַוֵּת אֶת נַפְשִׁי לְהַאֲמִין..." "אביעזר", עמ' 117, מרדכי אהרן גינצבורג
    • "...מַרְבִּית בְּנֵי עַמֵּנוּ נָזוֹרוּ אָחוֹר מֵחַיֵּי עוֹלָם הַמְּדִינִי..." "תולדות הטבע ג', עמ' 23, מנדלי מו"ס
  2. בהשאלה נִתְרַחֵק; סָר מֵעִם־.
    • "...נָזוֹרוּ נִתְפַּזְּרוּ נָעוּ נֹעֲרוּ נֶאֱחֲזוּ סַעַר..." "אחדים אחודים אמרה אחת", שורה 14, יניי
    • "וְעִם כָּל זֶה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם עָזְבוּ וּמִתִּקְוָתָם לֹא נָזוֹרוּ..." "תוכחת מגולה", עמ' 31, סהל בן מצליח
    • "מְאֻשָּׁר הָיָה אוֹתוֹ שטוב שֶׁל דוסטויבסקי [...] לַמְרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ יָמִים וְהוּא נָזוֹר מֵעִמוֹ..." "הערכת עצמנו בשלושת הכרכים", עמ' 102, יוסף חיים ברנר

גיזרון[עריכה]

  • פועל מקראי. קרוב אל סו"ר, אל זר"ר וכן אל זר"ה- כולם קרובים אחד לשני ונושאים משמעויות דומות, בעיקרם התפזרות וביזור או רחיקה.

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • במופעיו המקראיים והזהים של השורש (יחזקאל, י"ד, ה', וכן ישעיהו, א', ד') רואה רש"י את נטיית השורש זו"ר בנפעל, כביכול, כנטיית שורש נז"ר (שאף עניינו קרוב אל זו"ר בריחוק והתנזרות), מפאת החולם החסר בזי"ן רואה הוא כאילו צורות אלו ניטות במשקל "פָּעׂל" (כמו יָכׂל) בבניין קל, בצורות הפסק. השוו ”נָזֹרוּ“ (יחזקאל יד, פסוק ה) אל ” יָכֹלוּ“ (שמות ח, פסוק יד). כן משייך במילונו יהודה גור את שני מופעיו של הפועל "נָזוֹר" בתנ"ך אל נז"ר וגם אל זו"ר.

ראו גם[עריכה]