מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נוח לכעוס
|
| הגייה* |
noakh likh'os
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ו־ח; כ־ע־ס
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
נ׳ נוֹחָה לִכְעֹס, ר׳ נוֹחִים לִכְעֹס
|
- אדם שקל להכעיסו.
- המפקד שלי נוח לכעוס, הוא תמיד מעניש אותי.
- ההורים שלי נוחים לכעוס אז אסור לי להישאר אחרי בית ספר.
- אני לא חושב שהוא נוח לכעוס, יש לו די ויותר מה לכעוס עליו!
- ”אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת; נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יא)
