מלתעה
(הופנה מהדף מתלעה)
מַלְתָּעָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלתעה |
| הגייה* | malta׳a |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ת־ע |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מַלְתָּעוֹת |
- כל אחת מהשיניים הקהות המצויות בפה בין הניבים לשיניים הטוחנות. באדם מספרן 34, 35, 44, ו־45 בלסת התחתונה; ו־14, 15, 24, ו־25 בלסת העליונה.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1] לעומת זאת, המילה מְתַלְּעוֹת בשיכול עיצורים, מופיעה שלוש פעמים נוספות:[2]
- ”כִּי-גוֹי עָלָה עַל-אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ“ (יואל א, פסוק ו)
- ”דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם“ (משלי ל, פסוק יד)
- ”וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף“ (איוב כט, פסוק יז)
- הופעות המילים במקרא הן רק בריבוי ובתקבולת לשניים.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י – שניים הפנימיות שקורין מיישלי"ש בלע"ז.
- מלבי"ם – הם הטוחנות.
- מצודת ציון – הם השניים הגדולים והוא מתהפך כמו "וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו" (ר' לעיל)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: premolar
סימוכין
[עריכה]- ↑ "מַלְתְּעוֹת", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4459)
- ↑ "מְתַלְּעוֹת", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4973)