מתחזה

מִתְחַזֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתחזה
הגייה*	mitkhaze
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ז־י/ה
דרך תצורה	משקל מִתְקַטֵּל
נטיות	ר׳ מִתְחַזִּים

1. מעמיד פנים, אדם שמציג את עצמו כלפי הזולת באופן שקרי, מתחפש.

   • ”הוא הכיר את דומוויל עוד מעיראק והוא היה בעיניו “הידיד” הרע, המתחזה לידיד, לעומת וינגייט, שהיה בעיניו התגלמות הידיד הנאמן והטוב.“ (מוסד של איש אחד: ראובן שילוח, מאת חגי אשד, בפרויקט בן יהודה)

     ”כמו רוניה־ברונקה, כשגילתה האיכרה שעבדה אצלה כי אינה יודעת להצטלב כהלכה, והבינה שהיא מתחזה וגירשה אותה מביתה“ (עד הערב, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)

תרגום

• אנגלית: impersonator‏‏‏‏

ראו גם

• התחזות
• נוכל
• רמאי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: התחזות