משובה
מְשׁוּבָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | meshuva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ מְשׁוּבוֹת נ"י מְשׁוּבָתִי מְשׁוּבָתְךָ מְשׁוּבָתֵךְ מְשׁוּבָתֵינוּ מְשׁוּבַתְכֶם |
- לשון המקרא מרדנות. בגידה באמון ועשיית מה שנוח ונעים.
- עברית חדשה מעשה שלא כשורה בדרך שחוק וקלות דעת.
- ”וְיֵשׁ צְחוֹק מְשׁוּבָה שֶׁפּוֹרֵחַ עֲדַיִן…“ (בֹּקֶר שֶׁל חוֹל, מאת יחיאל מר, בפרויקט בן יהודה)
- ”ומתוך משובה ילדותית דלגה לקראת הקיר המלבין,“ (כפות הידים הללו, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה כמה פעמים במקרא (בכתיב חסר) לעתים כתואר לנקבה. משמעותה שונתה מעט בלשון הדיבור כמו מילים קרובות (ראו שובב).
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: mischievousness