מרעיש

מַרְעִיש

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרעיש
הגייה*	mar'ish
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ר־ע־שׁ
דרך תצורה	משקל מַקְטִיל
נטיות	נ׳ מַרְעִישָׁה; ר׳ מַרְעִישִׁים, מַרְעִישׁוֹת

1. עברית חדשה סנסציוני, מעורר התרגשות רבה.

   • "הידיעה המרעישה ע"ד מות חזן עשתה רשם מעציב מאד בכל מקום אשר הספיקה לבא ביום אתמול." ("הצפירה", 21 בנובמבר 1905, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”וכל התמונה הגדולה והנפלאה, המתגלה לפני הרואה, עושה רושם מרעיש שלא ישכחנה לעולם...“ (מבין הערפל, מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• תואר מן הרעיש. בעיקר על פי נרעש.

צירופים

• ידיעה מרעישה

מילים נרדפות

• סנסציוני

תרגום

• אנגלית: sensational‏‏‏‏

ראו גם

• רעש
• רעשן
• רועש