מעקש

מַעֲקָש

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעקש
הגייה*	maakash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	עקש
דרך תצורה	משקל מקומות
נטיות	ר׳ מַעֲקָשִים

1. לשון המקרא דרך משובשת. מקום לא מישורי, עם בליטות ומהמורות, שקשה ללכת בו.

   • "אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור" (ישעיהו מב טז)

גיזרון

• השורש הוא עקש שמשמעותו עקום וקשה. המשקל הוא miktal המציין מקומות. הצורה המקורית היא מִעְקָש, אך מכיוון שהאות ע היא גרונית, השווא התחלף בחטף-פתח, והחיריק שהוא תנועה גבוהה התחלף בפתח שהוא תנועה נמוכה, וכך קיבלנו מַעֲקָש. מכאן: מעקש = מקום עקום וקשה.

מילים נרדפות

• מהמורה
• בליטה
• דרך משובשת

ניגודים

• מישור

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:עקש