מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מנדט |
הגייה* | mandat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות | מַנְדָּט־, ר׳ מַנְדָּטִים |
- מתן סמכות. מינוי מטעם.
- לרה"מ אין מנדט למסור שטחי מולדת לאויב.
- יפוי כוח הניתן למעצמה כלשהי לשלוט באופן זמני או חלקי על טריטוריה שאינה בשטחה.
- "המנדט הבריטי" הוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, ולפיו שלטו הבריטים בארץ ישראל.
- ייפוי כוח הניתן למפלגה לאייש את כסאות הפרלמנט בהתאם למספר הקולות שקיבלה בבחירות.
- מפלגת הגמלאים זכתה במספר קולות עצום שלבטח ייתן להם 10 מנדטים בכנסת.
- מלטינית: mandatum – שליחות.