ממילא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִמֵּילָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל תואר הפועל: שקורה מעצמו ללא סיבה וגורם מיוחד.
  2. בהכרח שיקרה. כיון שנשלמו הסיבות.
    • ועכשיו כשאנו מונים השבעה שבועות מזמן קצירת העומר ממילא יארע יום החמישים בששה בסיון שהוא יום מתן עשרת הדברות (חזקוני ויקרא פרק כג )
    • אבל אם הוא גדול כאבן המלך אין צריך אומד, ממילא יש בו כדי להמית (בעל הטורים במדבר פרק לה )
  3. [עממי]
    • אין לך לטרוח לצאת לשוק ממילא כבר נסגרו החנויות.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל. בחז"ל נמצא רק בלשון ארמית. נראה שנכנסה לעברית בתקופת ימי הביניים. נראית כמ' השימוש ומילא אך לא נמצאת במקורות בנפרד.

דוגמאות

  • "עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה. אי הכי זכרים נמי! - כיון דמנגחי זכרים בהדדי, ממילא נפלן" (בבלי, מסכת שבתדף נד, עמוד ב) ישנו עץ מיוחד בשם חנון שמניחין קיסם אחד ממנו בחוטם כבשה נקבה וגורם לה להתעטש ואז נופלים הטפילים שבראשה, אך לזכרים לא צריך לעשות כך כיון שנוגחים האחד את השני ממילא נופלים טפיליהם.
  • "גברא לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא, הכי נמי - לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא" (בבלי, מסכת ברכותדף לח, עמוד א) אדם שאוכל מזון שתכונתו לרפא הרי הוא אוכל והרפואה ממילא נפעלת.

גיזרון[עריכה]

mimela-ממילא.jpg
  • הניקוד הרווח הוא מִמֵּילָא בכתבי יד תימניים מנוקדת מִמִּילָּא.
  • קיימת השערה כי היא שיבוש של המילה מאיליו[1].

מידע נוסף[עריכה]

  • [עממי] נהוג לפעמים גם "במילא" או רק "מילא" גם במשמעויות חדשות כמו "לא משנה" "לא נורא".

נגזרות[עריכה]

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערת שוליים[עריכה]

  1. [באתר השפה העברית