פתוח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ רובוט מוסיף: it:פתוח
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
שורה 5: שורה 5:
|חלק דיבר=שם עצם
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש=פ-ת-ח
|שורש=פ־ת־ח
|דרך תצורה=משקל קִטּוּל
|דרך תצורה=משקל קִטּוּל
|נטיות=ר' פִּתּוּחִים}}
|נטיות=ר' פִּתּוּחִים}}
שורה 11: שורה 11:
#<small>בצילום</small> תהליך של הפכת נגטיב ([[תשליל]]) לפוזיטיב.
#<small>בצילום</small> תהליך של הפכת נגטיב ([[תשליל]]) לפוזיטיב.


'''אנא התאימו את המשפטים שלהלן להגדרות המתאימות:'''
===משפטים לדוגמה===
* עיריית רמת גן עוסקת מזה חמש שנים ב'''פיתוח''' אזור הבורסה.
* עיריית רמת גן עוסקת מזה חמש שנים ב'''פיתוח''' אזור הבורסה.



גרסה מתאריך 01:58, 11 בנובמבר 2007

פִּתּוּחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיתוח
הגייה* pitu'ah
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ פִּתּוּחִים
  1. תהליך של קידום והרחבה.
  2. בצילום תהליך של הפכת נגטיב (תשליל) לפוזיטיב.

אנא התאימו את המשפטים שלהלן להגדרות המתאימות:

  • עיריית רמת גן עוסקת מזה חמש שנים בפיתוח אזור הבורסה.

צירופים

תרגום


השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]