זרוע

זְרוֹעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zroa'
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה
נטיות	ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־

זרוע

1. הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק. בהרחבה: הגף העליון כולו.

   • השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
   • ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
   • ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
   • לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק

2. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף (ומכאן אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר)

   • התפריט כלל זרוע כבש בתנור

3. חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.

   • מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
   • זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
   • בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
   • אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
   • הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות

4. שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.

   • זרוע ים/ יבשה/ נהר

5. כוח, חוזק, עצמה.

   • ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
   • ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)

6. יחידה בתוך ארגון כגון גוף הכולל מספר יחידות בצבא או במשטרה.

צירופים

• שלובי זרוע (1)
• כוח הזרוע (1)
• אסף בזרועותיו (1)
• החזיק בין זרועותיו (1)
• בזרועות פתוחות (1, בהשאלה)
• זרועו הארוכה (1, בהשאלה)
• נחת זרוע (5)
• איש זרוע (5)
• בעל זרוע (5)
• זרועות היבשה /האוויר/ הים (6)
• זרוע טרור (6)
• זרוע מחוקקת /מבצעת/ שופטת (במשטר דמוקרטי - רָשות)(6)
• זרוע שלטון (6)

תרגום

• אנגלית: branch‏, arm‏‏‏‏
• ערבית: ذراع‏‏‏‏(1)
• רוסית: рука‏‏‏‏(1)
• בנגלית: বাহু‏‏‏‏(1)

מילים נרדפות

• אַצִּיל(1)

ראו גם

• קִבֹּרֶת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זרוע

זָרוּעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zaru'a
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה	בינוני פָּעוּל של בניין קל
נטיות	ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוׂת

1. (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.

   • ”לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה“ (ירמיהו ב, פסוק 2)

2. (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.

   • ”כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני ה' יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים“ (ישעיהו סא, פסוק 11)

3. בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.

   • שמיים זרועי כוכבים

4. בהשאלה: מפוזר, מוקרן.

   • ”אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה“ (תהלים צז, פסוק 11)

תרגום

• אנגלית: seeded‏‏‏‏