מטקסא
מְטַקְסָא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיטקסא |
| הגייה* | mtaksa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ק־ס |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [ארמית] כסף מזוקק מסיגים.
- "אהן אמר: סיגין הוה מלא, ואהן הוה אמר: מטקסין הוה מלא." (ירושלמי בבא קמא ו ז)
- ”אֲמַר לֵיהּ: וּמָה אִינוּן? אֲמַר לֵיהּ: פִּלְפְּלִין וּפוּסְיָאנִין וּמְטַקְסָא.“ (קהלת רבה, פרשה ב, סימן ח)