ספינת משוטיםדו-טורית קלה ומהירה, שהייתה ספינת הקרב הסטנדרטית בציים הרומיים בתקופת האימפריה ושימשה בעיקר בתפקידי סיור ושיטור; בלשון חז"ל: שם כללי לספינה.
"ליבורניה היא חלק מדַלְמָטיָה, כפופה לעיר יָדֶרָה, ועל פי הדוגמה שלה נבנות כעת אניות המלחמה ונקראות – ליבורנות." (וגטיוס, תמצית התורה הצבאית, 4.33, בתרגום מאיר שָׂשׂ)
”מה היא הסבה והמקור לפולחן הזר, לא נודע לי כלל, זולת שהסמל עצמו המתואר בצורת לִיבּוּרְנִיָה מוכיח כי הדת באה מעבר לים.“ (גרמניה, מאת טקיטוס, תרגום: אלכסנדר שור, בפרויקט בן יהודה)
"יכול יעבירנו בבורני קטנה ת"ל 'בל תלך בו אני שיט', יכול יעבירנו בבורני גדולה ת"ל 'וצי אדיר לא יעברנו'." (יומא עז ב)
"וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור – אפילו ליברנים גדולה אינה יכולה לעבור בו, מה טעמא? 'וצי אדיר לא יעברנו'." (ירושלמי שקלים ו ב)
מלטינית: liburna. ספינת משוטים חד־טורית במקורה, שפותחה על ידי הליבורנים (Liburni) יושבי חוף דלמטיה והאיים הסמוכים לו, שעיקר עיסוקם היה בשוד ימי, ומכאן שמה. הרומאים העתיקו והסבו אותה לצורכי לחימה בים.
בלשון חז"ל נקראת בשני שמות: בורני ו־ליברנין, שהוראתם 'ספינת קרב' וגם 'ספינת משא'. הליבורנה, כספינת משא בנילוס, נזכרת בפפירוסים מן המאה השלישית לספירה ואילך.[1]