לון א (שורש)

השורש ל־ו־ן א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

ל־ו־ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָן	לָן	יָלוּן	לוּן	לָלוּן
נִפְעַל
הִפְעִיל	הֵלִין	מֵלִין	יָלִין	הָלֵן	לְהָלִין
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל	לוֹנֵן	מְלוֹנֵן	יְלוֹנֵן	לוֹנֵן	לְלוֹנֵן
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְלוֹנֵן	מִתְלוֹנֵן	יִתְלוֹנֵן	הִתְלוֹנֵן	הִתְלוֹנֵן

הערה

בכל הטיותיו של בניין קל ניתן להמיר ו' ב-י', כיוון שבתנ"ך מצויות שתי הדרכים; על דרך ע"י לצד ע"ו:

”הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין?“ (בראשית כד, פסוק כג) לצד ”גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן“ (בראשית כד, פסוק כה)