כתפה

כְּתֵפָה[עריכה]

רצועה בקצה העליון של בגד הנקשרת על הכתף.
- ”שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר“ (שמות כח, פסוק ז)
- ”וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו“ (שמות כח, פסוק כז)
(יש לשכתב פירוש זה): ידית בפינת כלי.
- ”וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ.“ (מלכים א׳ ז, פסוק לד)
- ”כלי שצר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע..צלוחית שאוגנה מעוך לתוכה וכתפותיה גבוהים“ (תוספתא, מסכת מקווואות – פרק ו, הלכה כב)
לשון חז"ל כתף
- ”הכהנים נושאים את כפיהם ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהן“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ז, משנה ב)