מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יקיר |
| הגייה* | yakir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ק־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
| נטיות | נ׳ יַקִּירָה, יַקִּירַת־, ר׳ יַקִּירִים, יַקִּירֵי־ |
- אדם יקר, אהוב.
- ”הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים – כִּי־מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל־כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ – נְאֻם־יהוה.“ (ירמיהו לא, פסוק יט)
- ”מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ו, משנה ד)
- "אהבתנו אש בוערת, / אהבתנו אדירה; / וגם אם נמזמז אחרת, / זה לא נורא, (זה לא נורא!) / נחשוב עליך, יקירה." (שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר)
