מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יקיר
|
| הגייה* |
yakir
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ק־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קַטִּיל
|
| נטיות |
נ׳ יַקִּירָה, יַקִּירַת־, ר׳ יַקִּירִים, יַקִּירֵי־
|
- אדם יקר, אהוב.
- ”הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל-כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו לא, פסוק יט)
- ”מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ו, משנה ד)
- "אהבתנו אש בוערת, / אהבתנו אדירה; / וגם אם נמזמז אחרת, / זה לא נורא, (זה לא נורא!) / נחשוב עליך, יקירה." (שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר)
