ילפת

יַלֶּפֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ילפת
הגייה*	Yalefet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ל־ף
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ יַלָּפוֹת

רגליים חולות ילפת

1. לשון המקרא מחלת עור דלקתית הפוגעת בעור, בציפורניים, בשיער ובריריות ומלווה בעקצוץ חריף.

   • ”אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ“ (ויקרא כא, פסוק כ)
   • ”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהוָה וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיהוָה“ (ויקרא כ"ב, פסוק כ"ב)
   • ”ילפת לא תקריבו אלה לה' אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה איצטריך סד"א ה"מ היכא דעבד בהן עבודת היתר אבל עבודת איסור אימא ליתסרו צריכא והא נמי מהכא נפקא ומיד בן נכר לא“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מו, עמוד א)
   • ”שְׂפַת גָּלְיַת תְּחַשֵּׁב יוֹם / דָּוִד זְקֵנָךְ, ורִבּוֹאוֹת מְחָרֶפֶת/ הֵמָּה לְשִׁכְנָם בְּאַרְצוֹתָם כְּמוֹ גָרָב / יָסוּר וְנַחְנוּ עֲלֵי גִלְדָם כְּיַלֶּפֶת“ (נִגְלֵית יְשָׁרָה, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• המילה מוזכרת פעמיים במקרא.

צירופים

• ילפת שטוחה

תרגום

• אנגלית: Lichen‏‏‏‏
• ערבית: حزاز جلدي‏‏‏‏

ראו גם

• חפפית