טרחה

טִרְחָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	tirkha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ט־ר־ח
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות

1. [מה שדורש] מאמץ עמל והתעסקות מרובה.

   • אבא לא חסך בטרחה ודאג לארגן את המסיבה הכי מושקעת.
   • בישלנו כמויות של בשר ובסוף התברר שהאורחים צמחוניים, כל טרחתינו היתה לשוא.

גיזרון

• משורש ט־ר־ח. שלהי לשון ימי הביניים, על פי ארמית טִרְחָא (או טירחא, דוג' טירחא דציבורא).

צירופים

• שכר טרחה

מילים נרדפות

• טֹרַח

ראו גם

• טִרְדָה