לדלג לתוכן

טפף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טָפַף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ט־פ־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) פסע בצורה בולטת ומושכת עין
    • ”יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג, פסוק טז)

גיזרון

[עריכה]
  • השורש מופיע פעם אחת במקרא כצורת מקור של הפועל. לפי פרשני המקרא שייך לשורש צ־פ־ף או צ־ו־ף בארמית ט־ו־ף.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • חז"ל: כשהיתה אחת מהן ארוכה מביאה שיין קצרות ומהלכת ביניהן כדי שתהא נראית טָפָה ביניהן. שהיו מהלכות עקב בצד אגודל. שהיו מהלכות בקומה זקופה.
  • רש"י: א. כמו צ־פ־ף צפות למעלה מגביהות עצמן. כמו בתואר טָפוּף בלשון חז"ל כמו צפוף. ב. קליעת שערות נכריות גסות וצפופות.
  • מצודות: חילוף ט/צ בארמית לצף פוסעות בנחת כדבר הצף על פני המים.
  • משמיע קול פסיעה קרוב אל ת־פ־ף[דרוש מקור].

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]