”כלום טחו עיניו מראות שיפה את פי חמשה מכל אשה אחרת באולם? ואין זו אבירות מצדו ואף לא חסד עמך. אמנם איש נעים מאד הוא, ואני מתירה לך לחבבו. לא פעם נתחבב עליך אוויל גדול ממנו!".“ (אהבה וגאווה, מאת ג'יין אוסטן, בפרויקט בן יהודה)
”אך מי הוא הגבר אשר טחו עיניו מראות נכוחה, כי המקרה הזה אחד "מנפלאות היוצר ומופתיו" הוא מופת אשר האלהים בעצמו עשהו ויראנו לעין כל, ואשר בטח יעלה בחין ערכו וגדל כחו על מופתי כל היחידים והטובים אשר בארץ וגם על עזוז נפלאותיו של הצדיק הקדוש מסדגורה בכבודו ובעצמו?!...“ (חַטַּאת הַכִּפּוּרִים, מאת קארל אמיל פראנצוז, בפרויקט בן יהודה)
