מלטינית: טבּולה (tabula) שבימי קדם שימש כלוח כתיבה מכוסה בשעווה, בעוד שהמילה רסה היא נקבה בלשון יחיד של ראסוס (rāsus) בהוראת: מגורד, נמחק, ניקה (מטקסט). לפיכך הביטוי 'טבולה רסה' ישמש בהוראת 'לוח כתיבה חלק ונקי'.
ולמעשה הביטוי הלטיני מקורו בתרגום-שאילה של אריסטו, הלחם מיוונית-עתיקה בהגיית: 'פנקס-אגרפוס' (πίναξ + ἄγραφος) בהוראת: לוח לא כתוב.
ברוח דברים אלה ניתן להוסיף את דבריו של ”אלישע בן אבויה - הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש.והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק “ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כ).