חרוז קרוב תנועתי

From ויקימילון
Jump to navigation Jump to search

חָרוּז קָרוֹב תְּנוּעָתִי[edit]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוז קרוב תנועתי
הגייה* kharuz karov tnuati
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ח־ר־ז, ק־ר־ב, נ־ו־ע
דרך תצורה
נטיות
  1. חריזה של תנועות דומות במילים בתנאי שהעיצורים באותן המילים זהים.

ראו גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חריזה
השורש נוע

השורש נ־ו־ע הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[edit]

נ־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָע נָע יָנוּעַ נוּעַ לָנוּעַ
נִפְעַל נִנּוֹעַ נִנּוֹעַ יִנּוֹעַ הִנּוֹעַ לְהִנּוֹעַ
הִפְעִיל הֵנִיעַ מֵנִיעַ יָנִיעַ הָנַע לְהָנִיעַ
הֻפְעַל הוּנַע מוּנָע יוּנַע -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹעַע מִתְנוֹעֵעַ יִתְנוֹעַע הִתְנוֹעֵעַ לְהִתְנוֹעֵעַ

הערה[edit]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]