"האי חירגא דיומא - 'לא' שמיה, והיינו דקאמר נבוכדנצר 'וְכָל דארי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין'" (יומא כ ב) (כלומר, יש הקוראים לחרגה "לָה"/"לָא", על שום מהותו החמקמקה. כך יש להבין את הפסוק בדניאל ד' ל"ב, בו נאמר שכל דיירי הארץ "כְּלָה חֲשִׁיבִין" - חשובים כמו ה"לָה").
החדר הנטוש היה שומם. רק החרגה, נוצצת בקרן־אור מן החלון, נראתה בו.
