מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חקיין
|
הגייה* |
khakyan
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ק־ה
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָן
|
נטיות |
ר׳ חַקְיָנִים; נ׳ חַקְיָנִית, נ"ר חַקְיָנִיּוֹת
|
- אדם המחקה אדם אחר, בדיבורו או בהתנהגותו, לרוב לצורך שחוק או לעג.
- יהודה הוא חקיין מצוין. אתמול הוא חיקה את משה באופן מדויק ומצחיק.
השורש חקה
|
השורש ח-ק-ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ח-ק-ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִקָּה
|
מְחַקֶּה
|
יְחַקֶּה
|
חַקֵּה
|
לְחַקּוֹת
|
פֻּעַל
|
חֻקָּה
|
מְחֻקֶּה
|
יְחֻקֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַקָּה
|
מִתְחַקֶּה
|
יִתְחַקֶּה
|
הִתְחַקֵּה
|
לְהִתְחַקּוֹת
|
השורש הזה קרוב לשורש ח-ק-ק והוא נוצר תוך שינוי הגזרה מגזרת הכפולים לגזרת נל"י/ה.
| |
|